הילד שלי בן ה – 11,נמצא שעות רבות מול המסך. זה ממש מכעיס ומתסכל.מה עושים?
נתחיל ונאמר שכל משחק מלחמה בין ילדים הוא נורמלי ומותאם בוודאי במדינת ישראל. לילדים יש אפשרות לעבד באמצעות המשחק את מה שהם שומעים ברקע או רואים מידי פעם. המשחק המלחמתי מאפשר לילדים להביע את הרגש שלהם ולכן יש במשחק זה ריפוי רגשי מפתח. יש ילדים שקשה להם לדבר את החששות או את הפחדים וקל להם יותר לשחק את הרגש. כל עוד הילדים משחקים ולא מתפתחת חרדה או רגרסיה מסוימת, מומלץ לאפשר להם לשחק במשחקי מלחמה כחלק מעיבוד בריא.
מה עושים עם ילד ביסודי שלא משתף במה שעובר עליו בבית הספר?
נתחיל ונאמר שכל משחק מלחמה בין ילדים הוא נורמלי ומותאם בוודאי במדינת ישראל. לילדים יש אפשרות לעבד באמצעות המשחק את מה שהם שומעים ברקע או רואים מידי פעם. המשחק המלחמתי מאפשר לילדים להביע את הרגש שלהם ולכן יש במשחק זה ריפוי רגשי מפתח. יש ילדים שקשה להם לדבר את החששות או את הפחדים וקל להם יותר לשחק את הרגש. כל עוד הילדים משחקים ולא מתפתחת חרדה או רגרסיה מסוימת, מומלץ לאפשר להם לשחק במשחקי מלחמה כחלק מעיבוד בריא.
הבת הגדולה שלנו מקנאה באחותה הקטנה. היא דורשת שניתן לה כל מה שאנחנו נותנים לקטנה.מה עושים כדי שהיא תפסיק לקנא בה?
חרדת זרים בגיל הרך היא תופעה מוכרת וידועה ומהווה חלק התפתחותי חשוב. הילדה שלכם מבחינה בין המטפלים העיקריים שלה לבין מטפלים אחרים שהיא פוגשת בתדירות נמוכה. זוהי תופעה חולפת וכל שעלינו כהורים לעשות הוא לספק ביטחון ונוכחות מרגיעה וללמד אותה במי לתת אמון. אפשר להתחיל לשחק איתה יחד עם סבא וסבתא (כשאנחנו נוכחים) ולאט לאט בהדרגה להתרחק. אם אנחנו צריכים לצאת ולהשאיר אותה עם סבתא/מטפלת, נרצה לשדר רוגע וביטחון ככה שתחושות אלו יעברו גם אליה.
הבן שלי נכנס לכיתה א’ וכבר בשבוע הראשון שמנו לב שהביטחון העצמי שלו ירד. לא מאמין בעצמו. קורא לעצמו “אפס”, איך אפשר להעלות לו את הביטחון העצמי?
שינויים ומעברים מערערים הרבה פעמים את הביטחון העצמי. טבעי שהילד ירגיש ירידה מסוימת ביכולות או חוזקות שהיו לו בגן וכעת אין בהם צורך והוא נדרש להוכיח יכולות אחרות שהוא עדיין אינו מיומן בהן. אחד הדברים שיכולים לעזור לחיזוק הביטחון הוא העצמה של הילד ביומיום בבית, דרך כך שנאיר עבורו דברים שהוא עושה ותורם ואולי רואה בהם מובן מאליו. העידוד שלנו כהורים יתן לו תחושה שהוא נחוץ מועיל ואהוב. נאיר לו את הכוחות והיכולות שלו – “אתה ילד כל כך עצמאי איך שאתה מכין מערכת לבד”, “כמה שאתה עוזר לנו”, “ממש אפשר לסמוך עליך”, ונדגיש לו עד כמה הוא חשוב ואהוב – “מה הייתי עושה בלעדיך” , ” איזה כיף שיש לי ילד כמוך”. ברגע שנעודד ונחזק את הילד בבית, הוא יצא מחוזק יותר ועם מיכל מלא להתמודדויות שהוא חווה מחוץ לבית. בנוסף תמיד רצוי לשתף את מחנכת הכיתה ולהיעזר גם בה לחיזוק הביטחון שלו בזמן בית ספר ולתשומת לב למצבו האישי והחברתי.
הילד שלי התחיל בזמן האחרון לקלל אותנו כל פעם שהוא כועס. לפעמים מקלל גם את האחים שלו, זו לא שפה שאנחנו מדברים בה בבית. איך מחזירים אותו לדבר יפה?
“לעיתים ילדים נוטים לחזור על התנהגות דווקא כשההתנהגות שלהם מאוד מפריעה לנו וכשאנו נותנים לה הרבה התייחסות. לכן נרצה להזכיר לעצמנו, שזה שהילד שלנו מקלל כרגע זה לא אומר שיש לנו ילד חוצפן, אלא שהוא למד בטעות שדרך ההתנהגות הזו הוא יכול לקבל הרבה התייחסות ומשמעות. יחד עם זאת נרצה להציב גבול כך שהילד יבין מה לגיטימי לעשות כשכועסים ומה לא. אז איך עושים את זה:
1. בזמן שהילד מקלל נרצה להגיב בצורה קצרה ועניינית – לא נאיים, נצעק או נעניש, כי אז אנחנו נותנים לו דוגמה הפוכה לאיך מגיבים כשכועסים.
2. נהיה אמפתיים לרגש יחד עם זאת נציב גבול – “”אני רואה שאתה מאוד כועס שאי אפשר עוד ממתק. אני לא יכולה לעזור כשמדברים אלי לא יפה, אני אתן לך להירגע ותיכף אבדוק מה שלומך””.
3. בזמן רגוע נלמד חלופות להתמודדות עם כעס – בזמן רגוע ביום נחשוב איתו יחד אילו דברים יכולים לעזור לו כשהוא כועס. אפשר לצייר יחד על דף אפשרויות ולתלות על המקרר.”
